מנחה: ד"ר נחום סורוקר

אחוז גבוה של חולי השבץ סובלים מפרזיס של הגף העליון, דבר שפוגע משמעותית בתפקוד הכולל ובאיכות החיים של החולים. הגורם המנבא החשוב ביותר לתפקוד הגף העליון ההמיפרטי הוא חומרת הליקוי המוטורי מייד אחרי קרות השבץ. ברוב החולים (לא בכולם) ניתן לומר בדייקנות רבה, על סמך בדיקה קלינית כבר בימים הראשונים, מה תהיה רמת התפקוד בעתיד. מרבית הטיפולים השיקומיים שנוסו מחקרית לא הדגימו אפקט משמעותי על ההחלמה המוטורית של הגף העליון. במושב זה נתאר מה ידוע על הפיזיולוגיה של החלמה מוטורית, איזה מידע מתקבל משיטות ההערכה שונות, מה האפקט של טיפולים שיקומיים ובאיזה כיוונים כדאי להתקדם.

1. למה מתכוונים כשמדברים על החלמה (recovery) ?
   ד"ר נחום סורוקר, מנהל מעבדת המחקר של המחלקה לשיקום נוירולוגי, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
    
2. כיצד משפיעים נתוני הנזק על ההחלמה ?
   ד"ר שי אופיר, רופא בכיר, המחלקה לשיקום נוירולוגי, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין.
    
3. האם יש חלון הזדמנויות ביולוגי להחלמה ?
   ד"ר אסנת גרנות, רופאה בכירה, המחלקה לשיקום נוירולוגי, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין.
    
4. האם השיקום עוזר להחלמה ?
   ד"ר קורין צרפתי, מנהלת המחלקה לשיקום נוירולוגי, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין והפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
    
5. האם מניפולציה של עוררות קורטיקלית עוזרת ?
   ד"ר ג'סטין לוונטל רז, פיזיותרפיסטית בכירה, המחלקה לפיזיותרפיה, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין.
    
6. האם יש ביומרקרים שיכולים לעזור בתכנון הטיפול ?
   ד"ר סילבי פרנקל טולדו, פיזיותרפיסטית בכירה, המחלקה לפיזיותרפיה, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, חברת סגל בכיר, המחלקה לפיזיותרפיה, אוניברסיטת אריאל.

מנחה: פרופ' תמר וייס

השימוש במציאות מדומה בשיקום הופך נפוץ יותר ויותר לאחרונה והיקף העדויות ליעילותו ככלי להערכה ולטיפול הולך וגדל. במושב זה נסקור כמה התפתחויות עיקריות באופן בו נעשה כיום שימוש בכלי מציאות מדומה בשיקום ונאיר על מספר כיווני התפתחות עתידיים.

1. סקירה קצרה על ההתפתחויות האחרונות במציאות מדומה בשיקום
   פרופ' תמר וייס, פרופ' אמריטוס, אוניברסיטת חיפה
    
2. שימוש במציאות מדומה לשיפור ניידות במחלות נוירודגנרטיביות ובזיקנה
   פרופ' ענת מירלמן, מנהלת מעבדה לחקר סמנים ראשוניים למחלות נוירודגנרטיביות וסגנית מנהל המרכז לחקר הליכה וניידות, המחלקה לנוירולוגיה, מרכז רפואי תל אביב
    
3. אינטגרציה סנסורית-מוטורית בזמן הליכה בשיפועים אמיתיים ומדומים - השפעת חוש הראיה
   ד"ר עמית בנאדי, המרכז לטכנולוגיות מתקדמות בשיקום, תל השומר
    
4. מציאות רבודה בשיקום: אתגרים והבטחות
   ד"ר טל קרסובסקי, המחלקה לפיזיותרפיה, אוניברסיטת חיפה

מנחה: ד"ר גבי זייליג

המושב יוקדש השנה לחידושים בשני מצבים רפואיים המלווים פגיעות בחוט השדרה ומהווים אתגר טיפולי: הכאב הנוירופתי המרכזי והשלפוחית הנוירופתית. כמו כן יוצגו חידושים בתחום הניתוחים בעמוד השדרה ותיעשה סקירה של טיפולים עכשוויים לאחר נזק בחוט השדרה.

1. האם יש חדש בריפוי פגיעות חוט שדרה?
   פרופ' גבי זייליג, מרכז השיקום, שיבא, תל השומר

2. חידושים בפתופיזיולוגיה ובטיפול בכאב נוירולוגי מרכזי.
   פרופ' רות דפרין- החוג לפיזיותרפיה ומדעי המח, הפקולטה לרפואה ע"י סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

3. גישות ניתוחיות חדישות בניתוחי עמוד שדרה.
   ד"ר אלון פרידלנדר, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה, שיבא תל השומר

4. קיצוב סקרלי בשלפוחית נוירופתית.
   ד"ר נעם כתרי, אורולוגיה פונקציונאלית ורפואה מינית, המחלקה לאורולוגיה, שיבא תל השומר

5. דיון בהשתתפות הקהל והמרצים

מנחה: ד"ר סיימון-הנרי שלס

מעבדות תנועה ומערכות ביופידבק הופכות יותר ויותר לחלק מהעולם הטיפולי. מערכות אלו מסוגלות לספק מידע מהימן ומדיד המאפשר שיפור בתהליך קבלת החלטות קליניות וזאת בזכות השימוש בנתונים אובייקטיבים ומדידים ובשפה משותפת לצוות הרב מקצועי. נתונים אלו כוללים מידע ביו-מכני מהערכות הליכה ותנועה, לרבות קינמטיקה, קינטיקה ותזמון פעולת שריר וכן מידע הנוגע לאסטרטגיות למידה מוטורית מאימוני ביופידבק. אף על פי כן שיתוף מידע זה עם צוות רב מקצועי, כגון רופאי שיקום, אונקולוגים, מנתחים אורתופדים, נוירולוגיים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק, עדין לוקה בחסר. במושב זה נציג את הניסיון המצטבר שלנו בקידום שיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי, הן מתוך בית החולים אלי"ן לשיקום ילדים ונוער והן מחוצה לו. נספק הקדמה קצרה להכרות עם עולם ניתוח התנועה והאימון באמצעות ביופידבק וכן נציג תיאורי מקרה מתוך שגרת הדיונים הרב מקצועיים שאנו מקיימים ושהביאו לשיפור בקבלת החלטת קליניות. 

1. מה יש במעבדת תנועה הכוללת מערכת ביו פידבק ומה ניתן להעריך? אילו מערכות יש במעבדת התנועה הכוללת מערכת ביופידבק ומה אנו יכולים להעריך?
   ד"ר סיימון-הנרי שלס, ראש מעבדת התנועה וביופידבק, בית חולים אלי"ן

2. ביופידבק ולמידה מוטורית, האם זה באמת ישים בסביבה הקלינית? 
   מר אריה פרידמן, פיזיותרפיסט, אחראי טיפולי ביופידבק במעבדת התנועה, בית חולים אלי"ן 

3. יצירת אינטגרציה רב צוותית לשיפור קבלת החלטות קלינית
   ד"ר מיכל פרנקל, מומחית בכירורגיה אורתופדית, בית חולים אלי"ן

מנחה: ד"ר ליהיא מנסנו

התוצאה הקשה ביותר האפשרית לפגיעה מוחית נרכשת היא ירידה במצב הכרה. הגורמים המרכזיים לירידה במצב הכרה הם נפילות ותאונות דרכים. בארה"ב, ב2010 הגיע שיעור הפגיעות המוחיות הטראומטיות לכדי 824 איש ל100,00. כ14% מהמפונים לחדרי טראומה בארה"ב משוחררים מהם במצב הכרה ירוד, וכ52% מתוכם ישובו להכרה מלאה בתוך כשנה. הכרה היא ספקטרום המשלב יכולות קוגניטיביות ומוטוריות. מצבי הכרה ירודים מתחלקים ל Coma, Unresponsive Wakefullness Synd., Minimal Consciousness State. ידוע לנו שבעד 40% מהמקרים, המבחנים הקליניים שנעשים לא מאפיינים נכונה את מצב ההכרה של המטופל עקב ליקויים מוטוריים, קוגניטיביים ותחושתיים שונים. על כן, בשנים האחרונות מתפתח המחקר בנושא אבחון וטיפול במצבי הכרה ירודים באמצעים הדמייתיים, אלקטרופיזיולוגיים ואחרים. במושב זה נסקור את  הידוע לנו כיום על מצבי הכרה ירודים, על כיוונים חדשים באבחון וטיפול במצבים אלה, נתעמק באפשרויות אלקטרופיזיולוגיות והדמייתיות לאבחון ולטיפול במצבי הכרה ירודים ונציג מקרים קליניים של חזרה להכרה עקב התערבויות נוירוכירורגיות:

1. סקירת אפשרויות אבחון וטפול במצבי הכרה ירודה. 
   ד"ר ליהיא מנסנו, רופאת שיקום, מחלקה לשיקום ילדים, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

2. השימוש ב EEG לצורך אבחון וטיפול במצבי הכרה. 
   ד"ר אביטל גולדפרב, מתמחה בשיקום, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

3. הצגת מקרים, בהם טיפול בהידרוצפלוס בעזרת VPS הביא לשיפור מצב ההכרה. 
   ד"ר אנה אוקסמיטני, רופאה בכירה, המחלקה לשיקום ההכרה, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

4. הצגת מקרה של אבחון COGNITIVE-MOTOR DISOCIATION  בעזרת FMRI.
   ד"ר שרון שקלאי, מנהלת מחלקת שיקום ילדים ונוער, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

מנחה: ד"ר בן עמית

פיברומיאלגיה הינה אבחנה העולה בשכיחותה בשנים האחרונות, הנושאת עימה אתגרים שראשיתם בתקפות האבחנה והמשכם באתגרים טיפוליים מגוונים. במושב זה נדון באתגרים אלה מנקודות מבט של אנשי מקצוע מדיסציפלינות רפואיות שונות, ברוח הגישה השיקומית הבין תחומית. 

1. דָּאֶבֶת או דָּאֶבֶת השרירים – Fibromyalgia: ההרים או צֵל הֶהָרִים ?
   פרופ' אבי עורי, פרופ' אמריטוס מן המניין לרפואה שיקומית, אוניברסיטת תל אביב

2. פיברומיאלגיה, פסיכיאטריה וקנביס – תחלואה נלווית או פתוגנזה?
   ד"ר בן עמית, יועץ פסיכיאטרי ראשי, המרכז השיקומי "רעות"

3. איזון עדין – פיברומיאלגיה ופיזיותרפיה
   גב' נעמה קשת, מנהלת שירות הפיזיותרפיה, המרכז השיקומי "רעות, יו"ר העמותה לקידום הפיזיותרפיה

4. האתגר התרופתי של איזון כאב בפיברומיאלגיה
   ד"ר אנטולי ליבשיץ, רופא בכיר, רפואת שיקום ורפואה לשיכוך כאב, המרכז השיקומי "רעות"

5. תפקוד יום-יומי ועקרונות לאפשור ביצוע עיסוקי בפיברומיאלגיה
   גב' רוני דויטש, מרפאה בעיסוק, מחלקת אשפוז יום ושיקום כאב, המרכז השיקומי "רעות"

6. פיברומיאלגיה וסקס: קלאסיקה של גוף ונפש
   פרופ' רפי חרותי, ראש חטיבת השיקום, המרכז השיקומי "רעות", ראש החוג לרפואת שיקום, אוניברסיטת תל אביב

מנחה: גב' נעמי גפן

ניידות ממונעת מאפשרת לאנשים עם מוגבלות פיזית עצמאות, יכולת השתתפות ותחושה של שליטה. ניתן להתאים ניידות ממונעת לאנשים עם יכולת תנועה מוגבלת ביותר וגם לאנשים עם ירידה בקוגניציה. פאנל זה יתייחס לניידות ממונעת לאורך החיים וברמות שונות של יכולות פיזיות, קוגנטיביות והתנהגותיות.

1. המנוע להשתתפות: ניידות ממונעת בקרב ילדיםגב' נעמי גפן, מרפאה בעיסוק וסמנכ"ל מקצועות הבריאות של בית חולים אלי"ן
   גב' לורי רוזנברג, מרצה בבי"ס לריפוי בעיסוק, האוניברסיטה העברית בירושלים וראש תחום טכנולוגיה מסייעת

2. Providing powered mobility for adults and older adults with cognitive impairments
    Dr. Emma Smith (Ireland), Occupational Therapist and researcher with expertise in assistive technologies

3. Power mobility prescription for adults: device selection and training among those without cognitive impairments
   Prof. Ben Mortenson (British Columbia), Department of Occupational Science and Occupational Therapy at the University of British Columbia