14:45-14:55 - דברי פתיחה
ירון סחר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פיזיקלית ושיקום, מנהל מחלקה לשיקום חבלות ראש, מרכז רפואי לשיקום לוינשטיין.

14:55-15:25 - רפואה מנבאת ובינה מלאכותית
פרופ' רן בליצר, מייסד ומנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, יו"ר החברה לאיכות ברפואה של הר"י, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות.

מנחה: ד"ר מנואל צווקר 

המושב יעסוק בהיבטים שונים של הטיפול בהיפרטוניה: ספסטיות, ריגידיות ודיסטוניה.

1. טיפול שיקומי בהיפרטוניה ספסטית.
   ד"ר מנואל צווקר, מנהל המרכז לשיקום הפרעת תנועה ספסטית, מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא

2. טיפול בהיפרטוניה על רקע ריגידיות ודיסטוניה.
   ד"ר גלעד יהלום, מנהל המרפאה להפרעות תנועה, המרכז הרפואי שערי צדק

3. ניתוחים נוירוכירורגיים לטיפול בהיפרטוניה.
   ד"ר ציון זיבלי, סגן מנהל מחלקת נוירוכירורגיה, מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא

4. מתיחות, סדים וגיבוס לטיפול בהיפרטוניה.
   גב' אביה גיטרמן, אחראית ריפוי בעיסוק במרכז לשיקום הפרעת תנועה ספסטית, מרכז רפואי ע"ש חיים שיבא

מנחה: ד"ר שרון שקלאי 

חבלת ראש טראומטית קלה / זעזוע מוח הם השכיחים ביותר מכלל חבלות הראש הטראומטיות ומהווים כ 85%. סימפטומים שכיחים של חבלת ראש טראומטית קלה / זעזוע מוח כוללים כאבי ראש, דיכאון, חרדה, ליקויים קוגניטיביים, סחרחורות, וקושי בשיווי משקל. הסימפטומים הנלווים גורמים לפגיעה תפקודית הכוללת הפרעות בתפקודים מוטורים, גבוהים על פי רוב, ליקויים קוגניטיביים, קשיים רגשיים, הפרעות חברתיות ואובדן ימי עבודה. לרוב הסימפטומים חולפים תוך שלושה חודשים ולא הופכים כרוניים, אולם ב 15-50% מהנפגעים הסימפטומים אינם חולפים, הופכים כרוניים ונקראים –  persistent post-concussion syndrome(PCS). סימפטומים חריפים וכרוניים מלווים בשינויים פתופיזיולוגיים - הנקראים "קסקדה מטבולית" ומתבטאים על פי רב בהדמיות מוחיות בפגיעה בחומר הלבן – Diffuse Axonal Injury (DAI),פגיעה בשלמות ובתפקוד המסילות הקורטיקאליות של החומר הלבן. במושב זה נסקור את הידוע על המנגנונים הפתופיזיולוגיים הנגרמים משנית לחבלת ראש קלה, ההיבטים הקליניים והאפשרויות הטיפוליות. ניתן דגש לגבי המעורבות והאפשרויות הטיפוליות של מערכת השיווי משקל, והמערכת האוטונומית המלוות חבלת ראש טראומטית קלה. 

1. פתופיזיולוגיה של חבלת ראש קלה / זעזוע מוח.
   ד"ר שרון שקלאי, מנהלת מחלקת שיקום ילדים ונוער, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, החוג לשיקום, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א.

2. הסתמנות קלינית ואפשרויות טיפול בחבלת ראש קלה וזעזוע מוח.
   ד"ר עדי לוי, רופא בכיר, מחלקת שיקום ילדים ונוער, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין.

3. טיפול בסחרחורת לאחר זעזוע מוח.
   ד"ר יואב גימון, מנהל המרכז הווסטיבולרי, מחלקת אא"ג וניתוחי ראש צוואר, בית החולים ע"ש שיבא, תל השומר, מרצה בכיר, החוג לפיזיותרפיה, אוניברסיטת חיפה.

4. Autonomic Nervous System (Dys)function and Mild Traumatic Brain Injury
   מר גלעד שורוק, דוקטורנט בחוג לפיזיותרפיה הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א

מנחה: ד"ר אמיר חיים

הרפואה והטכנולוגיה מתקדמים ללא הרף ויש ליצור קשרים דו כיווניים בין המדען במעבדה והקלינאי בשטח. מושב זה בא לגשר על הפערים בתחום הביו מכני והביו-רובוטי ברפואת שריר שלד, יציבה ושיווי משקל.

1. יישום טכנולוגיה הנדסית מתקדמת להתאמה מיטבית  של תותבות ומכשירים אורתוטי.
   ד"ר דנה סולב, הפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון

2. התערבות ביו-מכאנית וטכנולוגיה "לבישה" לשיפור תפקודי תנועה.
   ד"ר אריאל פישר, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, הטכניון

3. בינה מלאכותית לתרגול יציבה ושיווי משקל- מערכת רובוטית לשיפור שיקום תפקודי יציבה.
   פרופ' יצחק מלצר, ראש המעבדה לשיקום ולחקר התנועה, המח' לפיזיותרפיה, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מנחה: ד"ר יולי טרגר

משבר הקורונה הציב קשיים רבים בפני מערכת הבריאות בארץ ובעולם וגרם לצורך לבצע שינויים מערכתיים רבים תוך כדי תנועה, לפעמים כפתרון מידי לבעיות שהתגלו בכל מרכיבי המערכת. למרות שרוב הלחץ בשלבים אלו הופעל על מנגנונים של רפואה דחופה ומניעה, מערכות השיקום נדרשו גם להתאמות שונות לתנאי השטח ההולכים ומשתנים בתקופה זו. עד כה הצטברו עדויות רבות על כך שאצל חלק גדול מהמטופלים המחלה מלווה בפגיעה משמעותית ביכולת התפקודית וירידה באיכות החיים. על פי פרסומים שונים מדובר בכ-50% מהחולים עם פגיעות בדרגות חומרה שונות אשר זקוקים להתייחסות שיקומית. היבטים תפקודיים ושיקומיים מלווים את מחלת קורונה מהשלבים האקוטיים שלה ועד לחזרה מקסימלית, ככל האפשר, לתפקוד מלא של המטופל בקרב משפחתו ובסביבתו הטבעית. במושב נדון בהיבטים שונים של שיקום שורדי קורונה מהניסיון שנצבר עד היום בארץ ובעולם.      

1. Rehabilitation plan in post-covid syndromes
   Prof. Mauro Zampolini, Chief of Rehabilitation USL Umbriaand Director of Stroke Unit of Foligno Hospital

2. שיקום חולים שנפגעו מקורונה. גישות וארגון במרחב דרום.

ד"ר יולי טרגר, מנהל מחלקת שיקום, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה

3. שיקום חולים קשים לאחר קורונה במסגרת אשפוז במחלקת שיקום. הצגת מקרים.

ד"ר יוליה גטמנסקי, מתמחה במחלקת שיקום, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה

4. טיפול פסיכולוגי בחולים לאחר קורונה.

גב' יסמין טיבי אל חנני, פסיכולוגית שיקומית במחלקת שיקום, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה

5. דיון פתוח 

מנחה: ד"ר איזבלה שוורץ

כשליש מבני 65 ומעלה נופלים לפחות פעם אחת בשנה. 350,000 קשישים נופלים בישראל כל שנה. שיעור הנפילות אף גבוה באופן משמעותי בקרב בעלי מוגבלויות. לדוגמה, כ- 75% מחולים לאחר שבץ מוחי נופלים בשנה הראשונה אחרי השבץ. נפילות הן אחד מהגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה בקשישים. אחת מתוך חמש נפילות מסתיימת בשברים או בחבלת ראש. רק מחצית מאלה שאושפזו בעקבות הנפילה יישארו בחיים במהלך השנה שלאחר מכן. נפילות גורמות להגבלה בניידות, ירידה בתפקוד, פגיעה באיכות החיים ועלייה בסיכוי לאשפוז מוסדי. במושב זה נציג סקירה מההיבט השיקומי על גורמי הסיכון לנפילות, על שיטות ההערכה ועל ההתערבות השיקומית הרב תחומית. הדגש של המושב יהיה על הערכה ושיטות הטיפול לבעיות שיווי משקל והתאמת המכשור למניעת הנפילות.

1. נפילות - אפידמיולוגיה, גורמי סיכון, הערכה והתערבות שיקומית: סקירת ספרות.
   ד"ר איזבלה שוורץ מנהלת מחלקת שיקום בהדסה הר הצופים

2. הערכת סיכון לנפילות, היבטים קליניים.
   גב' אילנה שמחוביץ, סגנית מנהלת שירות הפיזיותרפיה, הדסה
   גב' נעמה קרניאל, מנהלת שירות הפיזיותרפיה, הדסה

3. שווי משקל - גישות התערבות: גישות טיפוליות לשיפור שיווי משקל ומניעת נפילות בקרב קשישים ובהתייחסות קצרה לשורדי שבץ - עדויות מדעיות.
   פרופ' יצחק מלצר, ראש המעבדה לשיקום ולחקר התנועה, המח' לפיזיותרפיה, הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון בנגב

4. דוגמאות להתערבות שיקומית.
   ד"ר יונה עופרן, רופאת שיקום בכירה, הדסה הר הצופים

5. דיון

מנחה: ד"ר אוקסנה גוראל

במושב יוצג מצב הידע העדכני בנוגע לאבחון ולטיפול באוסטאופורוזיס, ניתוח הליכה בקטועי גף תחתון לאחר התאמת תותבת והגישה השיקומית לאחר ניתוחי Rotationplasty במפרק הברך.

1. אוסטאופורוזיס: הגישה הקלינית לאבחון וטיפול – עדכונים לשנת 2020 מטעם ה-AACE/ACE.
   ד"ר מיכאל בכר, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

2. ניתוח הליכה בקטועים.
   גב' חנה שניידר, המחלקה לפיזיותרפיה, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

3. גישה קלינית לשיקום פרוסתטי לאחר ניתוח Rotationplasty.
   ד"ר אוקסנה גוראל, רופאה בכירה, המחלקה לשיקום אורטופדי, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין

מנחה: פרופ' זאב מינר

השכיחות של מחלות נוירודגנרטיביות כמו מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון ומחלת הנוירון המוטורי (ALS) עולה ביותר בשנים האחרונות במקביל לעליה בתוחלת החיים ומחלות אלו מהוות את אחד הגורמים העיקריים לירידה באיכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת. למרות התקדמות המחקר בנושא זה עדיין לא קיימים טיפולים המרפאים מחלות אלו והטיפול התרופתי, אם קיים, הוא בעיקר טיפול סימפטומטי. במסגרת מושב זה נסקור את הספרות הקיימת בנושא, האם פעילות גופנית ואימון קוגניטיבי יכולים למנוע או לדחות את ההופעה של דמנציה ומחלת אלצהיימר. נסקור את הטיפולים הפיזיותרפיים הניתנים לשפר את התפקוד של חולי פרקינסון ולמנוע נפילות בחולים אלו. כמוכן נסקור את תפקיד השיקום במניעת ההתדרדרות ושיפור איכות החיים אצל חולים עם מחלת הקשה של הנוירון המוטורי, ALS. 

1. תפקיד השיקום במניעת דמנציה.
   פרופ' זאב מינר, מחלקת שיקום, הדסה הר הצופים

2. טיפולים פיזיותרפיים ומניעת נפילות במחלת פרקינסון
   גב' שירי ברקוביץ, מחלקת פיזיותרפיה, הדסה

3. השיקום במחלת ALS.
   ד"ר שיר שבת, מחלקת שיקום, הדסה הר הצופים